לאחרונה שמעתי כמה בעלי עסקים שגילו רגשי קנאה בבעלי עסקים אחרים. בכלל בעולם הפייסלנד זה עושה את זה עוד יותר מודגש. אנו רואים כמעט רק הצלחות. כל אחד פותח סדנה, מרצה בפני מאות אנשים, עובד סביב השעון, נראה טווווב ותמיד מחייך. יש עליו המון המלצות, איזה כיף לו, בטח שגם אני הייתי רוצה.... אני זוכה לראות גם את מאחורי הקלעים, את מה שאנו בדר"כ לא רואים. את הזמן הממושך שלוקח לתהליכים ולאנשים להבשיל את הדמעות שנשפכות, את התסכול שמצטבר, את המאמצים הגדולים, את הסדנאות שלא נפתחות, את הלקוחות שבעלי עסקים מפספסים, את הפידבקים השליליים שהם מקבלים, את החוסר בטחון, פחדים, ועוד... כולנו מכירים את זה הרי... מקרוב. והרי תמיד יהיה מישהו או מישהם שיותר טובים מאיתנו במשהו או בהרבה דברים. וזו החלטה שלנו במה לשים את הלב שלנו וגם את העין. לא סתם יש בעברית ביטויים כמו תשומת לב, עין טובה או עין רעה לא עלינו.... בשבוע שעבר פגשתי לפגישה ראשונה בעלת עסק שהיתה מאוד מתוסכלת מחוסר ההצלחה שחוותה. כל מה שעשתה לא הצליח לטענתה. והיא עשתה הרבה. זה השפיע גם על הבית כי היא כמעט לא הכניסה כסף בשנה האחרונה. זה השפיע גם על הזוגיות שלה ועל האמונה שלה בעצמה. היא גם הבינה שכל מה ששמעה על התחום נכון – תחרותי מאוד, קשה להיות בו רווחי ולבלוט. יחד עם זאת היתה מאוד נחושה להמשיך בתחום הזה ולכן הגיעה אלי. שאלתי אותה מה מחזיק אותה? היא אמרה שהיא יודעת שרק התחום הזה מעניין אותה ולכן היא חייבת להצליח. חוץ מזה היא הוסיפה, את יודעת... 90% מההצלחה היא בכלל מנטלית. כל מה שאנו חושבים על עצמנו ועל העסק שלנו נהיה בסוף אנחנו והעסק שלנו. וזה בדיוק זה. אני מאמינה שהשילוב ביו חומר לרוח יוצר לנו שילוב מנצח. כזה שמאפשר לנו להתעלות מעל הקשיים שאנו חווים במציאות. למצוא פתרונות יצירתיים בשטח ולגרום לנו לפעול אחרת כך שהפעם נחווה הצלחה. את החומר כולנו מבינים, אנו חיים בעולם של חומר ולכולנו ברורה הכוונה. לגבי הרוח, ניסיתי זה זמן רב למצוא לה פרשנות מדוייקת, ונראה לי שמצאתי, בעזרתו של העזר כנגדי, ערן 📷:). הרוח היא עוד חלק שלנו ממש כמו השכל והרגש. היא אותו חלק שגורם לנו לפעול בחומר. זה שאחראי על המוטיבציה, תחושת המסוגלות, האמונה בעצמנו, הפרשנות שלנו את המציאות רמת הנחישות. החלום שלי הוא שכל אחד יוכל לרומם את עצמו מבחינת הרוח ולקדם את העסק מבחינת החומר, וזו בדיוק הסיבה שכתבתי את הספר שלי "על כוחות ולקוחות"
