מי שם לב לעצים ביום חגם?
ערומים... ללא עלים ופרחים עליהם...
איך יכול להיות שדווקא בתקופה זו חוגגים את ראש השנה לאילנות?
התשובה טמונה כאן:
"שכבר עבר רוב ימות הגשמים, שהוא זמן רביעה, ועלה השרף באילנות ..." (גמרה)
בתקופה זו של השנה עולה השרף באילנות.
אומנם לא רואים שום דבר כי השרף הוא חומר פנימי, בתוך העץ.
ולא רק פנימי, אלא גם כזה שעובד נגד חוקי הגרביטציה ועולה מהשורש לגזע...
ומה עושה השרף?
מגיע מהשורשים לענפים ומזין אותם בחומרים טובים
כאלו שמסייעים לעלה בצמיחה שלו. גם אם העץ נראה "חסר",
הרי שבתוכו מתרחשים כעת תהליכים מסעירים של חיוניות.
התהליכים הללו הם שיביאו לפריצה הגדולה – פירות ופרחים עם בוא האביב.
כלומר יום החג חל לא כאשר העץ במלוא הדרו,
אלא דווקא כשמתרחשים תהליכים פנימיים מסעירי נפש.
כי הם אלו שנותנים לעץ כוח גדילה וצמיחה מחודשת.
וגם אנחנו,
רוצות לפתח את העסק – להגדיל ולהצמיח אותו,
אך לא רואות את התוצאות באופן מיידי.
זה לוקח זמן.
זמן הגדרה – עד שאנו באמת יודעים מי אנחנו ומגדירות חזון, ערכים, ייחודיות ועוד
זמן הבשלה והתפתחות – כי גם שאנו יודעים להגדיר,
אנחנו צריכות להתרגל.
להתרגל להיות עצמאיים, להוביל עסק, ליצור דברים חדשים כל הזמן,
לחשוף חלקים מאיתנו, להיות חלק מרשת, כי אנשים קונים מאנשים שהם מתחברים אליהם, שהם מרגישים כמוהם, או אולי היו רוצים להיות כמוהם.
השבוע פגשתי לקוחה, בעלת עסק - יועצת תזונה.
היא סיפרה לי שיצרה איתה קשר מישהי שרצתה להגיע אליה לייעוץ תזונתי. כשבעלת העסק שמעה היכן גרה המתעניינת, המליצה לה לגשת לקולגה שלה שגרה באותו ישוב, שיחסית מרוחק ממנה.
המתעניינת השיבה שהיא ראתה את יועצת התזונה מהישוב שלה, בפייסבוק ובמספר אירועים, והיא נראית באמת טובה, אבל היא בכל זאת בחרה דווקא אותה, והיא הסבירה שזה בזכות הרכות שהיא משדרת.
היא קלטה שהיא לא "פאטליסטית" שזה לא הכל או לא כלום.
שיש אמצע, וזה בסדר לעשות צעדים קטנים.
ולכן היא בוחרת בכל זאת לנסוע ולהגיע אליה.
ואיך אותה מתעניינת קלטה את כל זה?
מהפוסטים בפייסבוק, מהסרטונים, מהמסר שאותה יועצת תזונה משדרת.
זה חלק מהייחודיות שלה, ולאותה אחת זה מה שהיה חשוב.
יועצת התזונה לא ידעה ועדיין לא יודעת וגם אף פעם לא תדע J
כמו כולנו,
כמה באמת עוקבים אחרינו, וכמה אנשים מתחברים אלינו.
זה חלק מזמן ההבשלה שלוקח לדברים להתרחש ומתוך כך להתרחב.
עבודת השיווק שלנו היא השרף באילנות.
השיתוף שלנו את החומר הכה איכותי של כל אחד
הוא זה שמזין.
הן את הלקוחות הפוטנציאלים
והן את עצמנו.
והעבודה הזו נעשית באמת הן ככוח פנימי בלתי נראה לעין וכן כנגד חוקי הטבע.
אני יודעת מקרוב כמה זה קשה לרוב האנשים לייצר חומרים כל הזמן,
לשתף, לכתוב, למצוא את התמונה המתאימה, להיות באי וודאות על התוצאה, להיות בלחץ האם יגיבו, יאהבו? להתמסר לאי הוודאות...
ומתוך כך להמשיך לייצר.
הן חומרי שיווק והן חומרי פיתוח עסקי ופיתוח אישי.
כי גם אנחנו הרי עץ בפני עצמנו,
וצריכים להזין את עצמנו בחומרים טובים – בגוף ובנפש.
ודווקא בתקופה בה אנו מפעילים את השרף הפנימי שלנו – עלינו לחגוג.
לחגוג כאשר אנו יוצאים מגבולות עצמנו
ועושים צעדים "נגד חוקי הגרביטציה הפנימיים שלנו".
אז בפעם הבאה שנחוש ירודי רוח כי קשה..
ניזכר בשרף הפנימי שלנו,
שעולה כעת במעלה השורשים לעבר הענפים,
ואוטוטו תצא השמש
ונחוש את העלים החדשים, את הפריחה,
וכמובן את הפירות.
והפירות טעימים מאוד כאשר אנו מפעילות כוחות ומזרימות לעצמנו אנרגיה
בדמות עידוד, מוטיבציה, אמונה בעצמנו, עין טובה כלפי עצמנו והסביבה,
הודיה על מה שיש. אנו לומדות ומגלות עוד ועוד דרכים להמשיך לעשות זאת עבור עצמנו ועבור אחרים.
מאחלת לכל אחת להמשיך להזין את עצמה מהשורשים מעלה
להזרים את השרף הפנימי שלך לצמוח כל הזמן וליהנות מהפירות.