עד כמה מנהל אותנו הרצון להיות אהוב, נחוץ ומקובל? עד כמה אנו מרשים לעצמנו באומץ להאיר במלוא האור שלנו, ואיפה אנחנו נמצאים בתהליך הזה בחיי היומיום שלנו - בדיוק כמו החנוכיה שאנו מדליקים בהדרגתיות.
בעצם זה, שאנו לא משתפים ברעיונות שלנו (שיווק), אנחנו מקטינים ומצמצמים את עצמנו. מה יאפשר לנו לפתוח פתח לחשיפה, היכרות ויצירת נוכחות?
הלוואי וכל אחד מאיתנו יוכל להחזיק בתודעה שלו את הבטחון והאמון שהוא יממש את הגדולה שלו, ובמקביל יתנהג בהתאם, כלומר יגרום לזה לצאת החוצה ממנו ולהשפיע לעולם, רק הוא לא יודע מתי זה יקרה. והוא ממשיך להיות אותנטי לעצמו ולבטא את מה שיש בו.
מה שעוד מעניין לראות אצל יוסף זה שאותו הדבר שבגללו הוא נזרק לבור היה גם מה שהעלה אותו לגדולה וזה נושא החלומות. בעקבות החלומות שהוא סיפר לאחיו, הוא הרי נזרק לבור
ובזכות אותו שר שזכר אותו מבית הכלא בנושא החלומות, (הוא פתר לו ולשותף השני את החלומות שלהם), וסיפר עליו לפרעה הוא עלה לגדולה.
צפו בסרטון
Comments