על מנת לחיות בתדר הגשמה, עלינו להמשיך להזרים אור לחיינו ע"י נתינת המתנות שלנו לאנשים סביבנו (מאחר שאנחנו בתחום העסקי, ניתן מתנות אלו ללקוחותינו).
כאשר אנו נמצאים במעבר בין תדר הישרדות להגשמה, ובכלל בכל שלב בו אנו יוצרים צמיחה והתפתחות בקרבנו נחשפים להם, מגבלות,פחדים והתנגדויות (מפ"ה) . את חלקם אנו מכירים טוב טוב, וחלקם פחדים חדשים כביכול. כאלו שהודחקו, או הוסתרו, צפים ועולים להם לאור ההתמודדויות.
כשאלו צצים, נעצרת או מואטת הזרמת האור, מה שגורם לנו לעצור עוד יותר… כי קשה יותר לפעול כשמחשיך.
אז איך נוכל בכל זאת להמשיך לצמוח? 🌱
איך נתפתח למרות הפחדים, מגבלות והתנגדויות שאנו חווים בשלב הצמיחה?
א. כמובן ראשית ליצור לכך מודעות (לא לפחד מהפחד… שלמה ארצי ודודו טסה) - אפשר לראות זאת כציר התפתחות אישי, כמו בציר לידה:
כל אחת מגיעה עם הפתיחה עימה הגיעה, ומתמודדת בעת הצירים לפי מה שלה עושה טוב. חלקנו מתמודדות דרך נשימות, או תפילות, עיסוי, תרגילי דמיון מודרך ועוד, וכל אחת מתפתחת בקצב שלה. כך גם בציר ההתפתחות העסקי, כל אחת תדאג לעשות מה שגורם לה להיות במיטבה כדי להמשיך להזרים את האור ובכך להקטין את החושך.
ממליצות למצוא את הדרך המתאימה לכן לטפל בפחד ובד בבד להסכים לעבור דרכו.
כיום יש דרכים רבות לטפל בפחד. חלק גדול מחברות הקבוצה הזו העוסקות בטיפול, יעוץ ואימון בנושא, מכירות שיטות שונות וטובות לכך.
אמר אקהרט טולה:
"הכאב שאנו יוצרים כעת הוא תמיד צורה כלשהי של חוסר קבלה, התנגדות בלתי מודעת למה שקיים. עוצמת הכאב תלויה ברמת ההתנגדות לרגע ההווה"
ולא שהחושך הוא רע, לעיתים הוא עוזר לנו לראות. לראות מה אנו לא רוצות, מה לא טוב לנו. אולם לא תמיד חייבים חושך גדול כדי לראות את האור. בסוף, זו בחירה שלנו וזה בדיוק ההבדל בין 2 התדרים, הישרדות והגשמה.
במעבר הזה, מהישרדות להגשמה, קיימים שני פחדים עיקריים:
- פחד מהצלחה
- פחד מנוכחות מלאה.
ב. להמשיך לעשות
אמר א.ד גורדון בעבודה לקינו ובעבודה נרפא
הרי שהעסק וכל מה שמסביבו כביכול הביא אותנו לפחדים הללו (והרי זה לא באמת העסק אלא רצון הנשמה שלנו להתפתחות), אבל המשך ההתעסקות בו, המשך הצמיחה על ציר ההתפחות הוא זה שגם ירפא אותנו.
אחד הפחדים שעוצרים אותנו יותר מכל הוא הפחד שמא אני לא טובה מספיק,
מצרפות כאן שיר שחיברתי בנושא,
המשך התפתחות נעימה על ציר ההתפתחות של כל אחד ואחת
המשך עשייה, טווית רשתות ואור גדול על פניהן.
Comments