אהבת / שנאת חינם - לא מה שחשבתם...

למה אהבה או שנאה הם חינם?

אומרים שבית המקדש נפל בגלל שנאת חינם, ויוקם מחדש בעידן של אהבת חינם. תמיד העסיקה אותי השאלה למה שמישהו ישנא מישהו אחר לחינם? הרי אם אנחנו לא אוהבים מישהו, זה לרוב מסיבה כלשהי: כי עשה לנו משהו לא נעים, או אפילו חושב אחרת מאיתנו, ואם זה כך, הרי זה לא לחינם. יש לזה סיבה. לפעמים מוצדקת, ולפעמים גם לא...

בויקפדיה כתוב: שנאת חינם היא מונח שמקורו ביהדות והוא מבטא שנאה לא עניינית שבה אדם שונא אדם או קבוצה אחרת ללא כל סיבה עניינית, רק בשל העובדה שיש לו או להם תפיסה אחרת ששונה משלו, או השתייכות לקבוצה שונה.

האמת? גם ההסבר הזה לא באמת מספק אותי. הרי אם יש לאדם תפיסה שונה משלי, ואני לא אוהבת אותו בשל כך, גם כאן יש לזה סיבה. זה לא סתם. זה לא לחינם.

ועוד אומרים שמה שירפא את השנאת חינם זו אהבת חינם. ואם אני לא מבינה מהי שנאת חינם איך אבין אהבת חינם? לאהוב מישהו סתם כך? קצת מוזר לא? הרי כדי לאהוב צריך להכיר אפילו טיפה, לא? ואם אני מכירה אותו ואוהבת אותו בגלל סיבה כלשהי אז זה כבר לא חינם... ואם אני לא אוהבת אותו.. מה אז?

בקיצור, מצאתי את עצמי מסתובבת במעגלים סביב הביטויים האלה:שנאת חינם ואהבת חינם. ולמה הם בכלל מעסיקים אותי? אולי בגלל שאחד הדברים שמניעים אותי בחיים זה לעזור לאנשים להצליח, ונראה לי שאהבה קשורה לזה, ומה לעשות מסתבר שגם שנאה קשורה לזה.

ואז עלתה בי תובנה שנתנה פרשנות אחרת למילה חינם.

חינם = החן – שלהם.

פתאום הרגשתי את הנינוחות המתפשטת בי, והבנתי.

כשאנשים שונאים אנשים בגלל החן שלהם – בגלל היופי שבהם, הטוב שבהם, זה יכול להביא באמת לחורבן. זה סוג של קנאה שיכולה לחרב עולמות.

וכשאנשים אוהבים את החן שבאחרים, זה סימן שהם רואים את הטוב שבהם, מעריכים את הדברים האלו, מפרגנים להם, נעזרים בהם – זה באמת עולם אוטופי.

ואם נעמיק עוד טיפה בשנאת חינם, נראה את הקשר הישיר לקנאה. אפילו במילה: שנאה-קנאה.

כשמישהו שונא אדם אחר כי יש בו משהו טוב (כי הרי הוא רוצה את זה גם) – זו קנאה. אפילו אגדיל ואומר – עין רעה... ולא במובן המיסטי של העניין אלא פשוט רואה את הטוב שבו כרע. עושה עליו היפוך... וזה.. הדבר הכי גרוע.

רוצה דוגמה? בבקשה! אם בעלת עסק רואה שקולגה שלה מאוד מצליחה. כותבת ברשתות החברתיות, אנשים אוהבים אותה, יש לה הרבה לקוחות. היא מקנאה בה. היא רוצה גם. היא אפילו יכולה למצוא את עצמה אומרת (רק בעיני עצמה כמובן) וואו זו חופרת ברשת, כמה פוסטים היא מעלה, וכמה היא עפה על עצמה. אבל בלב ליבה היא אומרת: גם אני הייתי רוצה להרגיש חופשיה עם עצמי, לבטא את מה שיש בי, להוציא את זה לעולם, להצליח, לממש את עצמי. יש אנשים שכבר עברו כברת דרך של מודעות ויודעים להודות על האמת שזה אכן ככה, זאת הסיבה לקנאה או לשנאה. ויש שיגידו, לא מה פתאום, אני בחיים לא אהיה ככה. זה להיות מוחצנת, זה להוציא את כל כולי החוצה, יש שיגידו לא צנוע ועוד ועוד.

אבל האמת היא, שעמוק בפנים, כל אחד מאיתנו רוצה יותר מכל למצוא את מה שייחודי בו, למצוא את הקול שלו לעולם ולבטא אותו. לבטא אותו כל כך חזק שכולם ישמעו, יכירו ויבואו כדי שסה"כ נוכל לעזור להם במה שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב ומרגישים הכי משמעותיים בו. זה בעצם, להגשים את הייעוד שלנו.

אז מה הריפוי לשנאת חינם? הריפוי הוא, למצוא את חינם – את החן שלהם.

למצוא את החן בכל דבר ולהתמקד בזה. להתמקד במשהו שאני כן אוהבת וזה מיד מפחית את השנאה, הקנאה, העצבים, או כל רגש שלילי שיש לנו ופותח לנו משהו נעים יותר עבורם. זה בתורו, פותח רגשות הרבה יותר נעימים אצלנו. הרי הרבה יותר נעים לחיות כשהרגשות שלנו חיוביים.

ומשם, אולי נוכל להמשיך להתקדם ולמצוא את הדרך לבטא את הקול שלנו ואיך הקול שלנו, יכול לעזור לאחרים בחייהם.

אז לקראת ט' באב, אני מאחלת לכולנו

למצוא את חינם של אחרים ולעבור לחיים שמלווים ברגשות חיוביים ומציאת הקול האישי שלנו

בחינם 😊